ארכיון של: פברואר 2016

אני מבקשת היום לשתף אתכם בחוויה שעברתי במהלך השנה האחרונה, תוך כדי עבודה משותפת עם אישה יקרה בשם אביבה ירון,

רותם בת ה-4 ועילי בן ה-8, שני ילדים רכים ויפים, איבדו לפני 11 חודשים את אמם, לירון. פניהם התמימים של

"כל שני וחמישי אבא מזעיק אותי לביתו בלילה", סיפר לי קובי כשנפגשנו בפעם הראשונה. "הוא נושם בכבדות, מגמגם. 'תזמין אמבולנס',

המנעול העליון סבב על צירו בחריקה צורמת. מנעול נוסף נע באיטיות. היא פתחה את הדלת בהיסוס והשפילה מבטה. חיה? שאלתי.

ימים לא קלים עוברים עלינו… החדשות משדה הקרב, תמונות החללים שקורעות את הנשמה, הישובים תחת אש, הילדים שהמקלט הפך להם

יום שישי, שעת צהריים. שיחת טלפון מעינת. "אבי כתב ספר לפני הרבה שנים, אני רוצה להוציא אותו", היא אומרת. אני

היא הלכה לעולמה בלילה עצוב אחד, לאחר מאבק במחלה קשה. אישה שהחיים היו בעבורה הרפתקה אחת גדולה, שבעיקר אהבה ושרה